הוקם ב-2010 כמסגרת שתשרת את חזון קרן רוטשילד קיסריה: "חברה ישראלית צודקת ומשגשגת הפועלת לצמצום פערים חברתיים באמצעות השכלה גבוהה ופיתוח אחריות חברתית".
תכנית רוטשילד-ויצמן בהוראת המדעים היא תכנית יוקרתית ללימודי תואר שני, הפונה למורים העוסקים בהוראת המדעים בבתי ספר תיכוניים, במטרה לתרום באופן מעשי וישיר לקידום המצוינות בקרב מורים למדעים ולמתמטיקה במדינת ישראל.
אוניברסיטת בן-גוריון בנגב וקרן רוטשילד קיסריה חברו יחד להקמת מרכז לקידום מעורבות ויזמות חברתית וחברתית- עסקית. קוביית רוטשילד תפעל להגברת האפקטיביות של יוזמות חברתיות, ע"י הכשרה, ליווי ופיתוח ידע, תוך חיבור בין העולם האקדמי לבין עבודת הפרקטיקום בשטח
תכנית שקד - מצטיינים יוצאי אתיופיה, אוניברסיטת תל אביב
מודל ייחודי אשר הוקם במטרה להרחיב את הנגישות ומיצוי ההשכלה הגבוהה בקרב צעירים וצעירות בני הקהילה האתיופית בעלי פוטנציאל גבוה, ולקדם את הצלחתם בהשגת תואר אקדמי, על מנת שיוכלו להשתלב בשוק התעסוקה באופן שהולם את כישוריהם ונטיות לבם.
מפעלות שמחה - השכלה גבוהה מוכוונת תעסוקה לבנות חרדיות
קריית החינוך של מפעלות שמחה כוללת בית ספר תיכון, מכללה וסמינר למורים עבור בנות חרדיות, ברובן מן הפריפריה החברתית והגיאוגרפית. המוסד דוגל בתפישה של מצוינות אישית, יזמות ופיתוח מנהיגות, בשילוב השכלה גבוהה מוכוונת תעסוקה, כמפתח להשתלבות בנות חרדיות בתעסוקה הולמת.
"ספק אם יש למצוא בכל ההיסטוריה של העם היהודי בגולה בתקופה ארוכה של קרוב לאלפיים שנה, דמות שתשווה או לפחות תדמה לדמות המופלאה של בונה ההתיישבות היהודית במולדת המתחדשת בדורותינו – הדמות של הברון אדמונד דה רוטשילד. גם אם ננסה לצרף ולמזג יחד דמותם של שלושה אישים דגולים: דון יוסף נשיא, סיר משה מונטיפיורי וברון הירש, שכל אחד מהם עשה בזמנו ובדרכו גדולות ונצורות – לא נמצה אישיותו ברוכת הפעלים ורבת החזון של 'הנדיב הידוע'".
הברון אדמונד ג'יימס דה רוטשילד נולד בשנת 1845 בעיירה בצרפת ליד פריז והקדיש את זמנו לפעילות פילנתרופית ולקידום האמנות והתרבות.
מצוקת היהודים ברוסיה והפוגרומים שהתחוללו בה בשנת 1881, הביאו את הברון למסקנה שהפתרון המרכזי לבעיית היהודים במזרח אירופה, הוא עלייה לארץ ישראל ובניית חיים חדשים בארץ. בהשפעת הרב הראשי של פריז, החל הברון לתמוך בתנועת חיבת-ציון ובהתארגנויות הראשונות של קבוצות שניסו להגיע לארץ ישראל ולהקים בה מושבות חדשות.
בתחילת פעילותו בארץ ישראל נמנע הברון מפרסום תמיכתו ביישוב העברי בפומבי, והוא נודע כ"הנדיב הידוע". כאשר נקלעו המושבות הראשונות למשברים כלכליים חריפים שסיכנו את עצם קיומן, פנו אלה לברון והוא ניאות לסייע בהצלתן. הפעילות הראשונה שלו בתחום זה, הייתה בשנת 1882 בראשון לציון, אשר עמדה על סף התפרקות. בהמשך הגביר הברון את פעילותו והחל לסייע גם ליתר המושבות שהיו אף הן במצוקה קיומית. הברון הבין שהמושבות לא יוכלו להמשיך להתקיים כיישובים בודדים הפזורים במרחב, והחל לרכוש שטחי קרקע נרחבים ולהקים עליהם מושבות חדשות.
על מנת לייעל את תמיכתו ביישובים החדשים, הקים הברון מערך פיקוח על הקצאת הכספים ושלח מומחים לחקלאות, למים ולכלכלה אשר פיתחו ענפי גידול חדשים במטרה לבסס את המושבות ולחזק את קיומן הכלכלי. מערך המומחים והפקידות של רוטשילד פיתח ענפים חקלאיים תעשייתיים רבים, בהם גידול גפן וייצור יינות אשר את תוצרתם שיווקו ברחבי העולם. כמו כן, פותחו מטעי זיתים ובתי בד מודרניים לשמן זית, ותעשיית בשמים שהתבססה על גידולים חקלאיים שהוכנסו לארץ במיוחד לצורך זה.
לאחר תחילת המנדט הבריטי בארץ ישראל, בשנת 1923, הקים הברון רוטשילד את פיק"א והעביר לשם את ניהול מפעליו בארץ.
הברון רוטשילד נפטר בשנת 1934. כעבור 20 שנה, בשנת 1954, הועלו עצמותיו ועצמות אשתו ארצה ונטמנו ברמת הנדיב. כמה מהמושבות שהקים הברון נקראו על שמות בני משפחתו, כגון: זיכרון יעקב, מזכרת בתיה, בת שלמה, בנימינה, גבעת עדה ועוד. בסך הכל רכש הברון רוטשילד יותר מחצי מיליון דונם בארץ ישראל, שעליהם הוקמו למעלה מ 40 יישובים. עם הקמת מדינת ישראל, העניקה משפחת רוטשילד את מרבית אדמותיה ברחבי הארץ כמתנה למדינה, תרומת הקרקעות הגדולה ביותר שניתנה למדינה ומנוף קריטי להקמת מדינת ישראל.קרן רוטשילד קיסריה נוסדה ע"י הברון אדמונד דה רוטשילד, נכדו של "הנדיב הידוע". בעוד סבו טבע את חותמו ברכישת אדמות ויישובם, ייזכר הברון אדמונד דה רוטשילד בזכות תרומתו לתיעושה של ארץ ישראל ותרומותיו הנדיבות למוסדות חינוך ותרבות.