מרכז רוטשילד לתערוכות, מוזיאון ארץ ישראל

שם הפרויקט:
מרכז רוטשילד לתערוכות
 

המקום:
מוזיאון ארץ ישראל, תל אביב
 

הברון בנימין אדמונד דה רוטשילד נודע באהבתו הגדולה לארץ ישראל ופעל רבות למען יישובה ופיתוחה. הברון תמך כספית במושבות שנוסדו על ידי אנשי העלייה הראשונה, הקים מושבות חדשות ורכש קרקעות בכל חלקי הארץ. מאז 1882, ובמשך יותר מ-50 שנה, עד יומו האחרון ממש, היה מעורב בנעשה בארץ, ולא בכדי זכה לשני תארים מחמיאים המעידים על תרומתו הגדולה: "אבי היישוב" ו"הנדיב הידוע". בכספיו ובפיקוחו נוסדו שירותי בריאות והוקמו מוסדות חינוך ומפעלי תעשיה וחקלאות. דוד בן-גוריון, ראש הממשלה הראשון של ישראל, העיד עליו: "רוטשילד לא היה סתם נדיב. הוא היה הראשון אשר עשה מעשה אדיר, נועז, ממושך ורב-תוצאות". בתחילת פעילותו הסתייג הברון רוטשילד מהציונים וחשש כי הם עשויים לסכן את מפעלו. רק לאחר שנים, כאשר ראה את התבססות היישוב בארץ, שינה את יחסו כלפי המפעל הציוני והביע את הערכתו למתיישבים הראשונים ולמעשיהם. הברון ביקר חמש פעמים בארץ ישראל – באחרונה שבהן ב-1925, בהיותו בן 80, אמר: "כשאני מעלה על זיכרוני ימים עברו, עת החילותי עבודתי – נראה לי כי היום אך חלום אני חולם".

הברון נפטר בשלהי 1934. בצוואתו ביקש שעצמותיו תועברנה לארץ-ישראל. יורשיו וצאצאים אחרים של משפחת רוטשילד ממשיכים לסייע לישראל ולתרום לביסוסה ולרווחתה. לא פעם נשאלה השאלה: האם המפעל הציוני יכול היה להצליח ללא התשתית האדירה שהניח הברון?

באפריל 2006 נפתח מרכז חדש לתערוכות במוזיאון ארץ ישראל בתל אביב, תחת השם "מרכז רוטשילד". מחצית מעלות הבנייה תרמה קרן רוטשילד קיסריה ואת המחצית השנייה תרמה עיריית תל אביב. מרכז רוטשילד כולל תצוגת קבע גדולה וחדישה בשם "ארץ הברון", העוקבת אחר דמותו הייחודית של הברון רוטשילד ואחר פעילותו לביסוס ההתיישבות היהודית בארץ ישראל. תערוכת "ארץ הברון" מציגה את מפעלי הברון רוטשילד מראשית פעילותו בארץ ועד היום, לאורך יותר מ-120 שנה. קהל המבקרים מוזמן להצטרף אל הברון בביקוריו השונים בארץ ישראל, לצפות בחפצים, בתמונות ובסרטים דוקומנטריים, להתרשם מפעילותה של קרן רוטשילד קיסריה וללוותו למקום מנוחתו האחרון בזכרון יעקב.

מלבד תערוכת הקבע העוסקת בחיי הברון ובמפעליו, מרכז רוטשילד כולל חלל גדול לתערוכות מתחלפות ואודיטוריום חדיש ומשוכלל בן 225 מקומות המיועד למופעי תרבות, לימי עיון, לכנסים, להרצאות ועוד. במרכז מתבצעת פעילות הנוגעת לתרבות הישראלית והעברית במאה השנים האחרונות, על ידי הצגתן של תערוכות מתחלפות וקיום פעילויות חינוכיות ותרבותיות מגוונות. לאחר פתיחת המרכז התקיים באודיטוריום מסלול של ימי עיון שעסק בתולדות הציונות, במושבות הברון ועוד.

 

המחלקה לעיצוב תקשורת חזותית -בצלאל

שם הפרויקט:

המחלקה לעיצוב תקשורת חזותית

 

המקום:

בצלאל, אקדמיה לעיצוב ואמנות, ירושלים

 

הקמתה של האקדמיה לעיצוב ואמנות בצלאל מלווה את החזון הציוני המבקש לברוא בחומר ובצורה את סמליה של התרבות הישראלית. מקרב המחלקות השונות בבצלאל, המחלקה לעיצוב תקשורת חזותית שמה לה למטרה להקנות השכלה עיצובית אקדמית ולהכשיר את דור העתיד של המעצבים מתוך שאיפה להפוך את תעשיית העיצוב בישראל לאחת המובילות בעולם. תקשורת חזותית לסוגיה מהווה מרכיב חיוני בצריכת מידע, בהעברתו ובהבנתו. בחלוף השנים, גדלה המודעות לתחום זה ואמצעי התקשורת הלכו והשתכללו, והם ממשיכים ומתפתחים לאורך השנים.

הפיתוח הטכנולוגי המואץ, שינה בשנות התשעים את פניו של עולם העיצוב. העיצוב הגרפי המסורתי התחלף בגרפיקת מחשב אינטראקטיבית, משופעת ביכולות הדמיה והפעלה, שהוצגו על מסכי טלוויזיה, קולנוע ומחשב. שפה חזותית חדשה זו, שכיום מוכרת לעומק, כבשה באותם ימים מקום מרכזי בעשייה העיצובית והשפיעה על כל תחומי החיים. מי שנערך מבעוד מועד ליצור ולעצב שפה חזותית יעילה וליישמה בטכנולוגיות מתוחכמות, הבטיח את מקומו על מפת העיצוב העולמית. בשנת ,1999 השקיעה בצלאל, בתמיכתה המלאה של קרן רוטשילד קיסריה, בפיתוחה של המחלקה לעיצוב תקשורת חזותית, הן בפיתוח התכנים האקדמיים והן בתחומי הבינוי, הריהוט, הציוד והמחשוב. תמיכתה של קרן רוטשילד קיסריה לתכנית הפיתוח, נפרסה על פני ארבע שנים אשר במהלכן נוספו למחלקה לעיצוב תקשורת חזותית 57 חדרים חדשים ובהם כיתות לימוד, חדרי סטודיו, אולפני וידאו ועוד. תרומתה של קרן רוטשילד קיסריה מילאה תפקיד חשוב בפיתוחה של המחלקה לעיצוב תקשורת חזותית והביאה את המחלקה, לעמוד בראש מערך ההשכלה הגבוהה בתחום זה.

היכל השמות ביד ושם

שם הפרויקט

היכל השמות
 

מקום:
יד ושם, ירושלים
 

יד ושם, רשות הזיכרון לשואה ולגבורה, הנו מוסד ממלכתי שהוקם בשנת 1953 מתוקף חוק שחוקקה כנסת ישראל. יד ושם פועל לתיעוד תולדותיו של העם היהודי בתקופת השואה, להנצחת זכרם וסיפור חייהם של שישה מיליון הנרצחים ולהנחלת מורשת השואה לדורות הבאים באמצעות הארכיונים, הספרייה, בית הספר והמוזיאונים הפועלים בתחומו.

על מנת להתמודד עם אתגרי העתיד בתחומי הנצחת השואה והנחלתה, ולנוכח ההתעניינות ההולכת וגוברת בשואה ובגבורה, הן בארץ והן בעולם, בעשור האחרון הוציא לפועל יד ושם תכנית פיתוח רב שנתית. אחד המרכיבים המרכזיים בתכנית הפיתוח היה בניית מכלול מוזיאוני חדש ביד ושם, המאפשר למבקר מפגש חזותי עם סיפורי השואה וזוועותיה. התצוגות, הכוללות חפצים אישיים של קרבנות, תצלומים אותנטיים, חפצי אמנות מקוריים ועדויות וידאו של ניצולים, מדגישות את הפן האנושי הייחודי של האוכלוסייה היהודית בתקופה הנוראה ההיא.

בסופו של מסלול הביקור במוזיאון לתולדות השואה מגיעים המבקרים אל היכל השמות. ההיכל הוא אחד הנדבכים המרכזיים במכלול המוזיאוני החדש, והוא נבנה בסיועה של קרן רוטשילד קיסריה. תכליתו של ההיכל לשמר יותר משניים וחצי מיליון שמות של קרבנות השואה, שנאגרו ונרשמו במאגר שמות קרבנות השואה של יד ושם, באמצעות מידע שנאסף על גבי דפי-עד.

היכל השמות מורכב משלושה חלקים: מקום לזיכרון ולהתייחדות, גניזה וחדר לחיפוש פרטני של שמות קרבנות השואה. מקום הזיכרון וההתייחדות מהווה את לבו של המבנה, שוכן במרכזו ומורכב משני חרוטים הבנויים זה על גבי זה - האחד שקוע בקרקע והאחר פונה לשמים. בחרוט הפונה מעלה מופיעים תצלומי פניהם של הנרצחים במסגרת זכוכית על רקע העשוי מדפי-עד. החרוט השקוע בקרקע, שאורכו עשרה מטרים, מחוספס ועשוי מסלע האם שנחשף בעת חפירת יסודות המבנה. בין שני החרוטים נוצר משטח עגול ובמרכזו רציף מוגבה. כשהמבקרים עומדים על הרציף, תצלומי פני הנספים מביטים אליהם מלמעלה, ובה בעת מתחת להם, נראים סלעי האם והפנים שבתצלומים, משתקפים במים שבבסיס החרוט התחתון. יש המשווים את המבנה הזה לנר זיכרון שאורו אינו כבה לעולם, ויש הרואים בו באר החפורה עמוק בתוך הקרקע ושממנה מהדהדות זעקות הקרבנות.

הגניזה נמצאת במעטפת עגולה הבנויה מסביב לשני החרוטים ובתוכה שמורים דפי-העד המקוריים. למבקרים אין גישה לגניזה, אך הם יכולים לראותה מן הרציף. הגניזה מדומה לבית עלמין סמלי של הקרבנות שלא זכו להיטמן בקבר ישראל. בגניזה נרשמים בדיו הפרטים שעל פי המסורת, נחקקים על מצבת הקבר: שם הנפטר, מקום לידתו ותאריכי לידתו ומותו.

החדר לחיפוש מידע על הנרצחים בשואה אשר מכיל כ- 4 מליון שמות קורבנות באמצעות מסכי מחשב, נמצא בסמוך למבנה המרכזי של היכל השמות שבקרבתו הוקם גם מרכז למידה חדש.

היכל השמות, על שלושת חלקיו, משלים למעשה את מלאכת הקודש של הבטחת קבורה, ולו רק סמלית, לכל ששת מיליון היהודים שנרצחו בשואה.

בניין הפקולטה למדעים, המכון הטכנולוגי חולון

שם הפרויקט:

מכון טכנולוגי חולון

 

המקום:

בניין הפקולטה למדעים במכון הטכנלוגי חולון
 

 H.I.T המכון הטכנולוגי חולון הוא מוסד אקדמי להשכלה גבוהה. המכון מכשיר בוגרים בהנדסת חשמל ואלקטרוניקה, מדעי המחשב, ניהול טכנולוגיה, טכנולוגיות למערכות למידה וכן בוגרים בעיצוב תעשייתי, עיצוב תקשורת חזותית ועיצוב פנים. בפעילותו זו המכון לוקח חלק מרכזי בפיתוח החברה, התעשייה והכלכלה בישראל.

הפקולטה להנדסת חשמל ואלקטרוניקה, הפקולטה לעיצוב והפקולטה לניהול טכנולוגיה מכשירות גם מוסמכים במסגרת לימודי התואר השני. המכון פועל משנת 1969 והוא מהמוסדות האקדמיים הוותיקים בישראל.

המכון רואה כערך מרכזי את הצבת הסטודנט במרכז ההוויה, ולכן, מקיים מערך הוראה מתקדם, מעמיד מנגנוני תמיכה וליווי אישי לרשות הסטודנט, מקיים פעילות מדעית-מחקרית, ומעמיד תשתיות טכנולוגיות לרשות הסטודנטים וחברי הסגל האקדמי.

במהלך שנות הלימודים המכון שם דגש על מובילות טכנולוגית, חדשנות, איכות ומצוינות ועבודת צוות. זאת, באמצעות סגל הוראה מקצועי המעודד פתיחות, יצירתיות ופעילות משותפת עם ארגונים ועם חברות במשק. עם סיום חובותיו האקדמיים, הסטודנט מוסמך כבוגר או כמוסמך המכון ומצויד במוכנות מקצועית, בהתנסות אישית ובהיכרות טובה עם שוק העבודה, שבו הוא עתיד להשתלב.

איכות ומצוינות באות לידי ביטוי גם בקשרים עם הקהילה ועם החברה שמטפח המכון. המכון מפעיל פרויקטים מיוחדים להרחבת הנגישות לצעירים ולצעירות, אשר ידם אינה משגת ללמוד מבחינה כלכלית, לעידוד נשים למקצועות טכנולוגיות העילית, לחשיפת בני נוער למדע ולטכנולוגיות העילית, לעיצוב ולאחריות חברתית, ועוד. בכל הפרויקטים משולבים סטודנטים, שהמכון תומך בהם ומעודד אותם לאחריות ולמעורבות חברתית. לשם כך מפעיל המכון מדור לרווחת הסטודנט המציע מלגות, ייעוץ פסיכולוגי, תמיכה בסטודנטים לקויי למידה, הכוון תעסוקתי ופרויקטים למעורבות חברתית בקהילה.

הלימודים במכון משלבים למידה, מקצוענות, חדשנות, חשיפה לקדמה טכנולוגית ומעורבות חברתית. אלה הם הכלים החשובים ביותר של כל אקדמאי בחברה הישראלית.

קרן רוטשילד קיסריה, שמה לה למטרה לתת מענה לצרכיה של הפקולטה למדעים של המכון הטכנולוגי חולון, המקיימת פעילות הוראה, מחקר ופיתוח. בפקולטה מרכזי מחקר והוראה יישומיים בעלי אוריינטציה תעשייתית. בנוסף מטפחת הפקולטה קשרים מקצועיים עם התעשייה, במטרה ללמוד את הבעיות הקיימות בה, ולמצוא להן פתרונות הולמים. בשנת 2004 העניקה הקרן למכון הטכנולוגי תרומה ששימשה להקמת בניין חדיש בן ארבע קומות ובו כיתות להוראה בגדלים שונים, מעבדות לימוד, מעבדות מחקר, משרדים לסגל האקדמי וכן אודיטוריום מושקע. הבניין אליו העבירה הפקולטה למדעים את משכנה, נבנה בסטנדרטים גבוהים מאוד תוך הקפדה רבה על איכות העבודה, ושימוש במיטב החומרים כדי להבטיח את קיומו על מערכותיו השונות לצרכים האקדמיים שלשמם הוקם, לטווח ארוך.